<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תשפ"ג</h1>
<h2>דף כא:</h2>
השיב עוד שאסור לפסוק עם הגוי לבנות לו ביתו ושיעשה בו מלאכה בשבתות וימים טובים. ואף על גב דאמרינן בעבודה זרה אבל שדהו לגוי שרי כלומר להשכירו ואף על פי שהגוי עושה בו מלאכה בשבתות דאמרינן אריסותיה קא עביד, אלמא כל שהגוי עושה בקבלנות מותר משום דמלאכה דנפשיה קא עביד, ואמרינן במועד קטן [י"א ע"ב] אבל האריסין והחכירין והקבלנין שלו הרי (אמרו) [אלו] יעשו אלמא מלאכה דידהו היא, ויש לומר דדוקא בקיבולת שדה שאין שם משום מראית העין כיון (דשרו) [דדרכן] באריסות אמרי אריסותיה קא עביד, ותדע שהרי אמרו במועד קטן [י"ב ע"א] מקבלי קבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר ומפרשין אותה לענין שבת אלמא יש קבולת אסור והיינו בבנין בית מפני מראית העין.
